בגהראלטה - כנסיות החצובות בסלע, תיגראי, אתיופיה

אזור תיגראי בצפון אתיופיה מהווה בית ל-121 כנסיות חצובות בסלע, הנחשבות לריכוז הגדול ביותר בעולם של אדריכלות חצובה בסלע. מתוך כלל הכנסיות הללו, שמונים מתוארכות לתקופה שבין המאה ה-5 למאה ה-14 לספירה. לצד אלה קיימות גם מספר כנסיות שנבנו בשילוב של אבן ועץ – חלקן מהוות את המבנים העתיקים ביותר בעולם ששרדו מעץ, מהמאות ה-6 עד ה-10 לספירה. רבות מכנסיות אלו ממוקמות בנופי הקודש של תיגראי.

אחד האזורים הבולטים בנוף הקדוש של תיגראי הוא רכס גהראלטה, שבו מצויים 28 מונומנטים חצובים בסלע, שנחצבו באבן חול. הכנסיות ברכס גהראלטה ממוקמות בגבהים של בין 2,100 ל-2,500 מטרים מעל פני הים, ונחצבו ברמות שונות של הסלע – מהבסיס ועד לפסגת המצוק. החציבה נעשתה לאורך תקופה של כ-1,500 שנה, מהמאה ה-5 ועד המאה ה-14 לספירה.

המונומנטים שוכנים בלב נוף עוצר נשימה, אך הגישה לרבים מהם מאתגרת במיוחד, ולעיתים מחייבת טיפוס על משטחים אנכיים תוך שימוש באחיזות ורגליות חצובות בסלע, או הליכה לאורך מדף צר שמעליו צוק תלול. חלק מהמבנים הקדומים היו ככל הנראה קברים מתקופת ממלכת אקסום (שנפלה סביב שנת 700 לספירה), והוסבו מאוחר יותר לשימוש דתי.

הכנסיות שנחצבו מראש לשם עבודת קודש מעוצבות בתכניות אדריכליות הכוללות עמודים, קשתות, קורות וכיפות – אשר מחקות בנייה מסורתית באבן ובטימבר (עץ). רבות מהכנסיות מעוטרות בציורי קיר מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19.

כל הכנסיות עדיין פעילות ומשמשות לפולחן דתי, ובחלקן שמורים אוצרות דתיים חשובים, כגון כתבי יד עתיקים, ציורים ניידים, צלבים, כתרים, סיסטרה (כלי נגינה אתיופי מסורתי), תופים וחפצי קודש נוספים